סיינטולוגיה בהחלט עומדת בכל שלושת הקריטריונים שבהם משתמשים בדרך כלל חוקרי דת ברחבי העולם על מנת לקבוע דתיוּת: 1) אמונה ב'מציאות עילאית' כלשהי, כגון אמת עליונה או נצחית המתעלה מעבר לחיי העולם הזה שבגישה החילונית; 2) עיסוקי דת מעשיים המכוונים להבנתה או להשגתה של 'מציאות עילאית', או להתייחדות איתה; ו-3) קהילה של מאמינים המתכנסים יחד ועוסקים בפעילות להשגת 'מציאות עילאית' זאת.
אמונותיה של סיינטולוגיה ב'מציאות עילאית' המתעלה מעבר לעולם החומר, כוללות את רעיונותיה לגבי התטן והדינמיקות שכוללות את העולם הרוחני (הדינמיקה השביעית) והיישות העליונה (הדינמיקה השמינית). ניתן למצוא את האלמנט השני בטקסי הסיינטולוגיה המציינים שינוי משמעותי בחיים, כגון נתינת שם, נישואין ולוויה, אך בעיקר בשירותים הדתיים של אודיטינג והכשרה, שבאמצעותם הסיינטולוגים מגבירים את מודעותם הרוחנית לגבי עצמם ומשיגים
הבנה של העולם הרוחני, ובסופו של דבר, של זיקתם ליישות העליונה. באשר לאלמנט השלישי, ניתן למצוא קהילה פעילה מאוד של מאמינים בכל ארגון של סיינטולוגיה כמעט בכל שעה משעות היום.
לפיכך, סיינטולוגיה היא דת במובן המסורתי ביותר של המונח. סיינטולוגיה עוזרת לאדם להיות מודע יותר לאלוהים, מודע יותר לטבע הרוחני של עצמו ושל הסובבים אותו.
סיינטולוגיה נושאת מסורת דתית שמשתרעת על פני עשירות אלפי שנים וכוללת אמיתות שנמצאו בכתבי הקודש העתיקים ביותר של הינדואיזם ואת החוכמה של הבודהיזם.
סיינטולוגיה דוגלת, כמו כל הדתות הגדולות, בחלום של שלום על פני כדור הארץ וגאולה לאדם. החידוש בסיינטולוגיה הוא הענקת נתיב מדוייק המביא לשיפור רוחני בחיי העולם הזה, ודרך להשגתו בוודאות מוחלטת.
