השאיפה של דיאנטיקה היא מצב חדש לאדם, שחיפשו אותו במהלך ההיסטוריה אך מעולם לא הצליחו להשיגו לפני דיאנטיקה. מצב זה נקרא "קליר". קליר הוא אדם שאין לו יותר מיינד ריאקטיבי משל עצמו, ולפיכך הוא לא סובל מההשפעות השליליות שיכולות להיגרם על-ידי המיינד הריאקטיבי.
לקליר אין כל אנגרמות שכאשר הן עוברות רסטימולציה הן משבשות את נכונות חישוביו על-ידי הכנסת נתונים נסתרים וכוזבים.
כשאדם הופך לקליר זה מחזק את האינדיבידואליות והיצירתיות הטבעיות שלו ולא מצמצם בשום אופן את התכונות האלה.
הקליר חופשי ברגשותיו. הוא יכול לחשוב עבור עצמו. הוא יכול להתנסות בחיים ללא מעמסת ההגבלות שמוכתבות לו באופן ריאקטיבי על-ידי אנגרמות מהעבר. כישרון אומנותי, כוח אישי ואופי אינדיבידואלי נמצאים כולם באישיות הבסיסית של האדם, לא במיינד הריאקטיבי.
לקלירים יש ביטחון עצמי, הם מאושרים, ובאופן כללי מצליחים גם בקריירה וגם במערכות יחסים בין-אישיות. זהו מצב רצוי מאוד לכל אדם, ולמעשה כל אחד יכול להשיגו. לאמיתו של דבר, אלפים על אלפים של אנשים השיגו את מצב הקליר, וזו תעודת כבוד חיה וקיימת למעשיוּת התגליות של ל. רון האברד והטכנולוגיה שהוא פיתח.
